האיש שהמשיך לרוץ. (תחרות הסיפורים של נוורטל)

הוא אהב לשבת בגן הזה, הוא תמיד הרגיע אותו. הוא ידע שמשהו גדול מחכה לו בעולם הקר הזה אך הוא לא ידע מה הוא. כששמע מוזיקה הוא דמיין שהוא מישהו אחר, מישהו מצליח. הוא צבע את קירות ביתו במיליוני צבעים רק כדי להרגיש שהוא שונה מהם. כשפגש מישהו עם תחביבים שונים הוא הכריח את עצמו לשנות את תחביביו. עד כדי כך הוא שנא אותם עד ששכח את ההאהבה. עד ששכח שלא משנה איפה הוא ימצא האהבה תמצא אותו. הוא ישב בגן הזה כשהם נפגשו. היא סיפרה לו שהיא אוהבת את הגן הזה אך הפעם הוא לא שינה את אהבתו אל הגן אלא הגביר אותה. הוא אהב אותה והוא עדיין אוהב אך לא נשאר מה לאהוב חוץ מגופתה. הגן הזה עדיין הרגיע אותו למרות המצבה שהיתה שם. המצבה הזאת הזכירה לו שלא משנה כמה הוא יהיה שונה תהיה עוד אחת שבדיוק כמוהו. הוא היה צריך ללחוש בעולם שרק צעק רק כדי להרגיש שונה אך היא הראתה לו שלא צריך להראות שאתה שונה כדי להיות שונה. הוא קם מהספסל והתחיל בדרכו שלו אל חייו החדשים בחיק המין האנושי.