אלפיס

כמו אנשים גם הבדידות לובשת צורות שונות,
האחת תולדה של מרחק,
האחרת של קרבה,
היא לא חייבת להיות יתרה
אך עליה להיחוות ככפייה על האדם המבקש רק לא להישאר לבד.

זאת אכן בדידות משונה,
כמו שאר הבדידויות
מקהה היא את חושי המשתמש,
והתחושה שאין פתרון נחווה כמעט כעובדה מוגמרת.
אך הבדידות בעלת שתי הפנים,
כוחנית וקשה יותר
היא לא מדדה או מגמגמת,
לא תוהה או מתבלבלת
היא החלטית
עוצמתית ומכלה.

היא מחייבת את הנתלה בה
טרם ישתחרר מלפיתתה,
לפחד עד לשד עצמותיו,
עד שהבכי יטשטש
וכלום לא יהיה חשוב.
עד שכבר אי אפשר לחוש דבר פרט לכאב.

רק אז תלחש באוזני חסידיה
את ההנחיה האכזרית
שתקבע שאין ברירה אחרת.