Talked to much

יאס יאס יאס ~ היי, מה קורה - (הם לא דיברו הרבה זמן,נימה רשמית ) מתגעגעת למי שהיית רגיל להיות (עדיין אליו, לא רשום ל- 'מי שהיית' , כי זה רק ההרגל שהוא החליף). אני שקטה כי דיברתי יותר מדי - (נשמע שיר פופ טיפוסי אבל נוט נוט נוט. הדיבור הוא בעצם לאו דווקא לדבר אליו כמו רעש וצלצולים. מדובר על העצב שלה. כמו ששירה נמשלת לבכי. מילים נמשלים לאבל. ) אין שום דבר בשבילי להיות בעולם שלא מצאתי - (פה יש תסכול, היא הייתה רוצה להיות דמות, גם אם משנית או אפילו מחוסרת פנים ומטושטשת בקהל. אבל היא לא מצאה שום מקום להיות בו. בח"מ. די בודדי ועצובי) אתה רק תזכורת אבן עם פרחים - (מצבה. שימו לב לניגודיות בין אבן דומם לפרחים, זו פואנטת השיר. ככה היא חשב לגביו. משהו מת ומשהו חי.) צדף ריק שממלמל לים - (אותה פואנטה. פה זה קצת יותר מסובך. הצדף ריק ממים אבל מלא בצלילים, התהייה האם הצלילים כמהים למים (כמו עצם חי שרוצה משהו) או שמדובר רק בעצם מנוכר ודומם ללא רוח חיים). זה הד שהשארת , במערה מתחת לצוק - (עכשיו הצדף המטפורי מקבל דימוי של כלי חלול נוסף, מערה) הציפיות, כמעט מתות, הן לא שקטות, אלה קצף ים ביגון - (מטפורה איורית של מערה בה קצף הים שוצף וגואה, אבל ההד הוא לא שקט והמאבק של הים כשהוא מייצר את הקצף שלו לעלות כלפי מעלה. נלחם עד טיפת הקצף האחרונה. אבל אין ביכולתו למלא את המערה.) ניסיתתתי, ועכשיו אתם יודעים למה קבלתי מאה בספרות (כי אני חופרת) , סתם פרשנות חד גונית~