45 דקות שחורות
עוד טופס מונח על השולחן.
עם חומר שלמדתי
אך לא ידעתי כלל.
זה רק שחור, שוב שחור,
תמיד יש מסך שחור,
באותיות, במספרים
וגם העטים שחור.
לא חבל?
ריח סרדינים באוויר,
ושוב הוא בא ואז נעלם,
רגע מופיע ואז נזכר…
זה רק שחור, שוב שחור,
תמיד יש מסך שחור,
באותיות, במספרים
וגם העטים שחור.
כל כך הרבה מה לזכור,
לכל אחד זה שונה,
ואף פעם אין חברים,
כשבמקום אחר יש…
זה רק שחור, שוב שחור,
תמיד יש מסך שחור,
באותיות, במספרים
וגם העטים שחור!
תגובות (1)
כל כך נכוןן!!
וזה מייאש כל כך, אהבתי מאוד♥
+5
אשמח אם תקרא את השירים שלי ותגיב לי(: