..

אני זוכר בגיל חמש
אמא סיפרה לי שהעולם הוא כה נפלא
שכל יום הוא מתנה, שהוא מלא באהבה
עם השנים כבר הבנתי שזה שקר אחד גדול
העולם הוא בית כלא ואני כאן כדי לסבול
גיהנום וייסורים שחוזרים יום אחרי יום
ואתה מת כבר לגמור עם הכל ולהיפרד לשלום
מה מחזיק אותי פה? אין לי תשובה
והרצון למות רק גובר משנייה לשנייה
הכל חסר טעם, העולם חסר משמעות
נולדנו כדי לסבול והיעד הוא למות
אחסוך לעצמי עוד כאב
הכל נגמר עכשיו
שתי מילים לסיכום החוויה? אני מאוכזב
להתראות לך עולם אכזר
מלא אנשים מתועבים
להתראות עולם מלא צער
להתראות עולם מלא ייסורים .