1967 (?)
עיר הרוסה, מופצצת שנים
ילדים מחפשים את הבית החם
חברה מדממת, מלקקת פצעים
ברחוב מפעמת תאוות הנקם
הפצצות מלמעלה שורקות מסביב
הילד גדל ואיתו הזקן
החורף מגיע, השנה אין אביב
מסבב לסבב, המוות עוד כאן
אומרים הוא ילד רע, לא יודע לדבר
ואני לא יודע לשמוע
אומרים הוא שטן, אומרים הוא אחר
גורל אמהות הוא לדמוע
ומה מצפים מילד קטן?
ילד שגדל בין גופות
לא גופות של זקנה , אלא של טבח עשן
מאיתנו גיבורי המלחמות
אנחנו כובשים, אנחנו מנצחים
אנחנו מנשקים את הדגל
אנחנו הפצצנו, אנחנו רעים
אנחנו קצרנו ברגל
תגובות (4)
אתחיל מהדברים שפחות מצאו חן בעיני:
השורה האחרונה של הבית השני אולי חרוזה יפהפה, אבל לי אישית משהו לא מסתדר עם השורה הזאת, אולי העובדה שהשורה הזאת מאוד מאוד ברורה בסופה לעומת השורה האחרונה בבית הראשון, שיותר מופשטת.
בבית השלישי, בשורה הראשונה: התוכן יפה (פשוט… יפה. מדהים) אבל הצורה קצת לא מתאימה לדעתי. ה"הוא" או שה"לא" (עדיין לא סגורה על עצמי) לדעתי משבשים משהו בקריאה של השורה.
שני הבתים האחרונים עוצמתיים, שוב יש משהו במשקל שפחות מתאים לדעתי – אבל הם עוצמתיים מספיק בשביל לפצות את זה.
בקיצור – יש פעמים שמשהו בקריאה של הבתים ובחלוקה של הטורים שפחות מסתדר לטעמי, אבל התוכן חזק והסיום מדהים.
לגבי שם… אני לא יודעת.
ל הורור לנד, זאת דעתך, וכאשר מעבירים ביקורת על מישהוא, קודם כל עושים עובדות ואז אומרים דעות, אני אישית מאוד אהבתי, יש בשיר מסר, ואני אוהב כאלו, אבל אל תשקיע/י כל כך הרבה עצב בשיר, לשיר יש כמה מסרים, על הסופר ועל הסיפור, תזכרי/תזכור את זה :) לא ראיתי כאן טעות ממשית, אבל אשמח לדעת מה זה ׳קוצרים ברגל׳?
קצרנו מהפועל קצר, כלומר קטל, הרג או טבח.
קצרנו ברגל קטלנו, דרכנו, פלשנו ברגל.
אגב זה תזכור ותשקיע :)