1265
חולמת עלייך בהקיץ
כדי לברוח מהמציאות.
ואתה בכלל אהבת חורף.
כל פעם כשמשהו משתבש
אני פותחת חלון בדמיוני
ורואה אותך
קח אותי אל ימים שלווים
מתוך כל הסיערה.
ואתה בכלל אהבת חורף.
זה לא בריא, אני יודעת,
כשיש לאן לברוח
קרועה בין שתי יבשות בפיסוק
בלי נקודה
פסיק למפלט
לחיות בעולם בו אתה נמצא
ובו אתה אינו
גורם לי לוותר עליהם מהר.
ויתרתי עלייך 1265 פעמים מאז שנפרדנו
בשום יקום עם שמש לתחושתי
לא המתנת לי.
תגובות (6)
1265לא רנדומלי, נכון?
ואולי הרעיון הוא שדווקא כן. מה חשבת?
האופציה לברוח אל הפנטזיה גורמת לה לא להיות מחויבת למציאות, אבל כל פעם שהרצון לברוח מתעורר, היא דוחה אותו, בגלל שהיא יודעת שהפנטזיה היא לא מה שהיא רוצה? מצטער שאני גרוע בלהבין דברים.
ככןןןןן , מה חשבת
זה ממש יפה. מהטובים שלך. אחד שיש בו רעיונות מעניינים שמאתגרים אותל לנסות לפענח את המשמעות שלהם, אבל הוא לא נסחף למשהו מסתורי מדי שנהיה מבלבל ולגמרי לא מובן.
משום מה זה מזכיר לי "אולי צריך להיגמר כדי מחר להתחיל במקום אחר".
יהה תודה דני (: