#11
ישבתי על הספה,
בתמימות מופלאה.
רעשים חלחלו דרך הקירות
ואני מחכה לבאות.
הייתי קפואה,
על הספה.
חיוך מעניין התנוסס על שפתיי.
מלא בפחד, או שזה היה
ניצוץ של רשע?
אז כן,
אני יושבת על הספה.
מגוללת מחשבות בראשי.
צופה בכל התמונות השמחות
ואלה שפחות.
אני יושבת על הספה
ושוקעת בה בעדינות.
ידיי זזות
כאשר פניי חתומות,
מכסות את גופי הקר
כמצבה בשמיכה.
אז המשכתי לשבת על הספה.
והמשכתי.
סתם לכיף.
תגובות (1)
מלבד ה"סתם לכיף" שבעיני הרס טיפה את סוף השיר… (אבל מי אני שאתווכח עם מילים של מחבר אחר) אני אהבתי מאוד את הכתיבה הניסוח והשפה.
השיר היה מעט לא ברור וזה שיווה לו מראה מיסתורין, יכולנו לפרש את השיר בדרכים רבות כאוות נפשנו.
כול הכבוד, שיר יפהפייה!
בהצלחה בהמשך הדרך,
המעודדת.