״ מכשפה״

״מכשפה״

את כישופייה טבחה בי.
ובפייה קללה,כפולה שבעתיים.
״ביום חתונתך לא תזכי
ובנים מרחמך לא יולדו״
אין לך לב? בענייך עיוור אתה?
ליבך חרש? התעורר, הרי אחי אתה.
אחותך אני, עומדת מולך, דם מידמך.
חברים היינו בילדותנו, האם זוכר אתה?
לא תבין בכעסי? לא תכאב עימי?
את גורלך יודעת אני ומשתתפת בצער.
על יום חתונתך לא אשמח.
הרי שלא אדע בביתך,
לא אדע את ילדייך.
כאינני אני מולך מול חייך.
כשתבוא דעתך עלייך.
כשיהלום ראשך באבן,
ורוח נפשך תשובה.
תסורה כישופייה מעלייך.
נוכל להפגש בקפה.
תחת בית הורינו.
קפה ״מונה״ זוכר?
אחי אתה, אחי היית.
נעלמת לחיי כלא היית.
ולפתע זכרוני שב אליי, מימי ילדותנו.
רוכב באופנייך הכסופים,
ידייך מושטות מעלה מעלה.
״לאאאא אתה תיפולללל, גערתי אלייך.

נפלת.