תשפטו אותי.
אל תשפטו אותי על העבר שלי. אני אני מה שאני עכשיו. המאית שנייה הזאת.
אל תשפטו אותי על הלבוש שלי, אני מתחת לו ובאותה מידה שהוא עלי הוא יכל גם לא.
אל תשפטו אותי על הציונים שלי, אני עשיתי אותם
עם הכי פחות אני ועשייה שאפשר.
אל תשפטו אותי על החברים שלי, אני אוהב אותם נורא. הם נוראים עם סיבה.
אל תשפטו אותי על המשפחה שלי, אני שלהם
עד מוות. ככה זה והם שלי.
אל תשפטו אותי על הדעות שלי, אני אומר אותם אבל הם עשויות ממים, דולפות מתוך מילים.
(אל תשפטו אותי על המחברות שלי, אני לא זוכר דבר.)
אבל תשפטו אותי. בבקשה. אני פשוט לא יודע איך
תגובות (4)
אתה מבקש שלא ישפטו אותך ומצהיר מדוע, ולאחר מכן מבקש שוב, אך להפך. האם כוונתך שישפטו אותך כיוון שאתה לא מסוגל לשפוט את עצמך? העניין לא ממש ברור לי. בכל אופן, נהנתי לקרוא את הטקסט. אני מניחה שהיית יכול לשפר מעט את הניסוח. לילה טוב ♥.
גם, אבל לא רק. אני יודע שזה מסרים סוטרים אבל ככה זה…. ותודה (ואת צודקת בקשר לשיחפוץ)
אני חושבת דווקא שזה מאד ברור. הצורך שישפטו אותך נובע מרצון לדעת על עצמך. אבל לא לשפוט לפי הבגדים וכולי כי אתה מודע אליהם, אלא לפי פנימיות שלא תמיד אתה מכיר (?).
מה יש לך נגד נקודות? כאילו להשאיר את הסוף פתוח?
אני לא יודע. או שאני אמנזי ותמיד שוכח או שזה תת מודע מרושע עם התניות נגדן. או שזה לא חח
וכן, אני מסכים אם מה שאמרת….