תקולל האמונה

איבדתי את עצמי, אבדתי בסערה.

איבדתי את הדרך ללכת,
אולי טעיתי בשביל,
אולי עדיף לשחות בזרם,
אני כבר לא בטוחה.
שאלוהים יעזור, אני כבר לא מבינה!
ייאוש בי נטמע.

וזה ברור שזה פשוט,
עד כדי כך שנפלתי
והמשוטים נעלמו,
אולי היה עדיף הזמן בו חתרתי
בשתי ידי, בביטחון וגאווה.
שאלוהים יעזור, אני מאבדת שליטה!
בלבול בי נטמע.

שאלוהים יעזור, אני כבר לא מבינה!
איבדתי את עצמי במקום זר, אני לא אקבל את עצמי בחזרה.
ומי אשמה?
רק האמונה.