תקוותי
דמעות זולגות מעיני כמו גשם,
אך אני חזקה, אני אלחם.
בחורף רק אתעטף בצעיף ואמשיך ללכת בשלג,
אמשיך לצעוד גם בחולי ובכאב.
דומיית נשימותיך היא כמו פצע,
פצע פתוח שלעולם לא יגליד,
אני אלך לאן שאתה תלך,
אני שלך לעולמים…
מגע ידך הוא כמו תקווה מחודשת,
אולי הכל יחזור לקדמותו…
ואז נלך ביחד באור השמש,
ואותו פצע לא מגליד, יתרפא מעצמו.
תגובות (1)
ואוו, המילים ממש מתאימים….
אני אהבתי ^^