תקווה מיותרת.

זו הייתה ירייה אחת, ששינתה את חיי.
ירייה אחת, שמצלצלת בכאב באוזניי.
ופנים חיוורות, ודמעות ללא מטרה,
וחיוך עדין שנוגע אי שם בלילה,
ממתין לאותו סימן
מלא חיים.

זו הייתה מילה אחת, שהפכה עולמות.
מתוך התהום העמוקה, עולות הרוחות.
ומילים מתנגנות, ותקווה מיותרת,
ועיניים המביטות גבוה לשמיים,
קורנות ומחייכות
לכוכבים.