תן לי רגע לדעת
בוא נדבר, יש לי הרבה מה לספר.
על מה שכואב, על מה שחרוט בלב.
האם תקשיב?
רק כמה דקות להתפרק, לשקוע-
אני צריכה אותך רק כדי לצוף למעלה.
אני לא רוצה להפריע.
התהום הזאת שאני נמצאת בה עכשיו,
היא מושכת אותי להישאר בה,
מצמידה אותי לבטנה,
אך אני יכולה לצאת ממנה, לטפס-
תן לי חבל ואלך.
כמו שעון חול, הזמן חולף לאט.
כיף לי איתה, ורע לי, וכואב.
האושר שלנו מזויף, כי היא לא אמיתית.
לא כמו פעם, לפחות.
אז היא היתה היא, כנה, אוהבת,
עכשיו היא רעה, מכושפת.
כשהיא ניצבת מולי- אני רואה רק צל,
משהו מוכר.
מי את?
הבכי שבאוזניי מתגבר. שלי?
אני לא יודעת.
אבל היא, היא עוד אוהבת?
תגובות (7)
וואו זה היה מאוד מאוד יפה והמילים , 5+
קשה להסביר, אבל פשוט זאת יצירה ששווה להערכה
אהבתי איך שזה התחיל,הפסקה הראשונה הייתה טובה.
לא הצלחתי לראות איך הפסקה השנייה מתחברת,זה הרגיש לי כאילו שני פסקאות ממקומות שונים.
בלי קשר,אהבתי את הכתיבה :)
הפסקה השנייה ממשיכה את השיחה כביכול, אבל כן, לא הצלחתי לחבר אותן כל כך טוב…
תודה לשניכם בכל זאת! ☺
סיפר,
אהבתי!
אני הבנתי שהפסקה הראשונה מנקודת מבט של בחורה, והשנייה של בחור? ("אני לא יודעת?" חשבתי שזה היה אמור להיות "יודע")
תקני אותי אם אני טועה.
ממש שמחה לחזור לפה בשביל קטע כה מרגש :)
ספיר,
אהבתי!
אני הבנתי שהפסקה הראשונה מנקודת מבט של בחורה, והשנייה של בחור? ("אני לא יודעת?" חשבתי שזה היה אמור להיות "יודע")
תקני אותי אם אני טועה.
ממש שמחה לחזור לפה בשביל קטע כה מרגש :)
קלואי!😍
האמת שגם הפיסקה השנייה היא מנקודת מבט של אישה…
שמחה לראות שאת עוד מבקרת כאן…😜