תכלת ולבן
תְכֵלֶת וּלְבֶן- אֲבִיטַל
בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד
הַחְלָטָתִי לִכְתֹב
אֶת כָּל תחושותיי
שֶׁהֵם בִּטוּי לרגשותיי.
צָבַעְתִי אֶת הַמָחָר
בַּתְכֵלֶת וְלַבֵּן
לִמְחֹק אַתְ הַשָׁחֹר
וְלִרְאוֹת אֶת הָאוֹר.
בְּיוֹם יָפֶה אֶחָד,
הַחְלָטָתִי לַחֲשֹׁב
עַל עָתִיד יוֹתֵר טוֹב.
הַיוֹם זֶה עַכְשָׁו
לַחְווֹת אֶת הַשָׁלוֹם בַּתְכֵלֶת וּבְלָבָן,
לַחְווֹת אֶת הַשָׁלוֹם בַּתְכֵלֶת וּבְלָבָן.
תגובות (0)