תיקון ליל שבועות

לאהוב בני אדם צריך להיות די פשוט,
עיון מעמיק בעניין חושף שזאת בהחלט טעות,
כי מה יש לו לאדם אם לא קשירת קשרים חום ואהבה?
איזו תמימות, לרוב מדובר באהבה עצמית גרידא,

אוהב אדם, כעיקרון, צריך לאהוב בלי הגבלה,
אהבה ללא תנאי – כזאת פשוטה וקלילה,
וככל שימינו חולפים, לאהוב אחרים נעשה יותר מורכב,
אין דרך לומר זאת אחרת, בעצמך אתה קצת מאוהב,

ואם את בני האדם אנו לא אוהבים,
אז מה יש לדבר בכלל על לאהוב את החיים,
את העשב הירוק השמיים או הים,
דגים זוחלים או בעלי דם חם,

לאהוב אחרים לא צריך להיות מסובך,
אז מדוע לאחרונה הרעיון נשכח ונזנח?
עולים על גדותינו מרוב תיעוב ניכור ושנאה,
לכל מי שמוגדר שונה, אחר, לא כמו מי שאתה,

הלוואי,
הלוואי והיה ברור לנו באופן חד וכואב,
יש לנו שפע של מקום בתוך הלב,
בונים בתוכו רבי קומות כה מפוארים,
אך משאירים לאהבה טהורה מקומות ספורים,

הלב הוא שריר ומסוגל להתרחב אם רק נרצה,
בסופו של דבר, זה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו,
ובכך זה מתמצה.