תחרות
זוכרת את השקט? תפרנו אותו על הפיות
והלכנו על קצות אצבעות, בורחים מנגיעות.
קיפלנו מפיות, החבאנו ראיות.
ואכלנו מסביב לשולחן. עם פרחים.
השקט.
העמדנו פנים, צבענו בעיות;
הבכיות הם מים, המים וודקה ואנחנו שיכורים,
מוקפים בתחרה, בקורי עכבישים.
האיקסים על הפיות, הרים של מחמאות
זוכרת? זוכרת? זוכרת? (שששש)
תגובות (15)
נוגע במשהו אבל… אתה מוכשר יותר מזה. לא פיתח את הנגיעה כמו שאתה יודע
הממפ, אני יודע. יותר כמו סקיצה. אבל לא ידעתי מה לעשות כדי לחספס את זה. רעיונות? (חח ותמיד אפשר פשוט לזרוק לפח)
הפרחים מכניס אווירה מאוד מעניינת. יש בזה משהו שמסמל משהו קצת מחוספס באמת. זה פשוט הרגיש כאילו העלית הרבה דברים יפים ואז לא ידעת איך לתפור הכל יחד עם סיומת מסכמת אז עזבת את זה קצת כזה. אתה צריך לתת לזה פואנטה שמקשרת הכל גם אם היא סופר עדינה בין השורות. תחשוב מה כל זה גורם לך להרגיש יחד ומה הוא ומי הוא
אולי אני צריך פשוט לשים את המילה 'לא' בסוף, מה אומרת?
התחרטתי. זה בסדר ככה בעצם. מצאתי בזה משהו שלא מצאתי בקריאה ראשונה
חחחח אוליב ( ;
אבל לאיודע, אני עדיין חושב על ה'לא'
אם זה לתחרות אתה צריך לשים את התיוג שהיא נתנה, אתה מתחרה ראוי. ואם לא אז זה יפה :)
חח לא. תחרות כמו תחרה
די ברור שהיא לא זוכרת כזה אבל.. לדעתי. "לא " אולי זה יותר מדי
אופ. את מכירה את הכדור השחור הזה שמנערים והוא נותן לך תשובות?
אני צריך כזה. כל רגע בחיים
אני בעד ״לא״, אם תחליט לצרף אותו בסוף. חוץ מזה, אהבתי
אני חייבת את הכדור הזה, אני טיפוס לא החלטתי עד כדי אימה. כזה: לקרוא את הסיפור של אריאל שוב פעם? מנערת את הכדור עד שיוצא כן בהחלט
אריאל, אני אהבתי. פשוט. יפה. כייף.
ואיך זה קשור לאשכנזים מר אריאל הצעיר?
מתחת לשטיח, זה למה חח