תחיה / עירבון מוגבל
תחיה, היא אמרה לי – אתה לא נורמלי.
כל היום רק חי בשביל הצלחה, אבל מתי עשית משהו בשבילך?
רק רץ כל היום מנסה לשפר, את הסביבה, את עצמך – אבל רק מתחפר.
תחיה ותהנה טיפה יותר – כי הזמן שהולך לעולם לא חוזר.
עזוב אותך תואר, עזוב הצלחה – תשב עם חברים, תבקר משפחה.
אתה שקוע מדי, עוד מעט טובע – שכחת כבר מהצד השני של המטבע.
לא משנה לאף אחד מי תהיה, עזוב את הכל, ולרגע תחיה.
תגובות (3)
בפרופיל שלי תוכל למצוא את "אני רוצה להיות שם". אותו עיקרון.
במשפט "מתי עשית משהו (בשבילך)" עדיפה המילה "לעצמך".
'בשבילך' היא בשביל+אתה, אבל 'אתה' היא נושא המשפט ["עשית" = אתה+לעשות].
'בשביל ___' זהו מושא עקיף. נושא לא יכול לשמש מושא באותו המשפט.
'לעצמך' פותרת את הבעיה, בכך שנוסף שם עצם למילה 'אתה' השניה.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
בדיעבד אני חושב שאולך המילה עבורך יכלה לעבוד.
זה בכוונה דיבור בגוף שני, כדי להראות את הפער – אדם שעושה בשביל אחרים דברים, אבל בגלל שאת עצמו הוא לא מחשיב לאדם אחר שצריך להתאמץ בשבילו – הוא מזניח את האדם החשוב לו מכל
'עבורך' היא עדיין 'עבור'+'אתה'. ההתייחסות שלי היא לעברית עצמה.
אין בעיה עם הדיבור בגוף שני. הוא נהדר, ומשקף נכון הלך הרוח.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.