תום הילדות

בית א.
ימי הילדות, שחלפו ואינם.
תמימות וידידות, בלי תככי העולם.
גלוי בלי סודות, מאמין וסומך.
קל להתפתות, ובכל דרך הולך.

פזמון.
קליל לא דואג, לא מפחד כלל וכלל.
לא מגביל מסתייג, בלי אולי ואבל.
הולך כך פשוט, מאמין יש רק טוב.
אבקש שוב רשות, לנעימות זאת לשוב.
אבקש שוב רשות, שאוכל כך לחשוב.

בית ב.
לנוע לשוט, לא חש ורק נם.
בלי תחושות ורגישות, מטייל לי נרדם.
בעולם גדל מידות, בפשיטות מסתבך.
מסתפק בפרוטות, ואותם גם שופך.