תהום בינה וביני
פניה מנומשות, אפה מחורר,
בעגיל מתכת עגול.
שיערה הפרוע, קצת מתולתל,
ואין בעיניה אף עול.
היא מחייכת וגופה בנינוחות מושלמת,
המים ניתזים בצהלה ושלווה.
היא משתלבת עם הטבע ושניהם כאחד
המים שמחים לנוע צמוד לעורה
היא נמתחת עד אין קץ
יופיה נטול כל יומרה
כמה ראסטות נחות על הכתף
ערימת מחרוזות וצמידים
ביקיני חרוזים
חובק את עורה המלטף
היא אידיאל היופי, כליל השלמות
תהום בינה וביני
אם היא מרגישה נוח בעורה-
אני מרגישה לכודה בעורי.
תגובות (2)
קנאה.
רגש חזק, מטריף אפילו.
אני מצליח להתחבר משני הכיוונים של השיר, הקנאה מוכרת לכולנו ולעתים מאוד קל להיכנס לנעליים כאלה, זה בסך הכול אנושי לקנא..
ומצד שני, תיאור הנערה בשיר מזכיר לי בפרטי פרטים מישהי שאני מכיר, וזה קצת הצחיק אותי האמת.
שיר יפה, שכתוב בצורה טובה..
טוב לראות אנשים חדשים, שמביאים איתם דברים חדשים.
חחחח אז תמסור לה שהיא אידיאל היופי בעיניי ;)
תודה על הפידבק.