תדמית עירונית

הנה מה טוב ומה נעים
לגור בעיר החטאים
כי אחרי ככלות הכל
חיים הם לא חזות
ללא תפזורת מעשי נבזות
ואלימות וחוסר הגיון
טבולים בצבע של חזון.
אנחנו לא כל כך טובים
בלהיות רעים.
מפשפשים באירועים
חופרים מה לעשות
כדי לשרוד בעיר הזאת
אם לא שותים ולא אוכלים
ולא פולים דברים זולים
או יקרים
קשה לקנות פה חברים.
יש מסביבנו ים
של טיפוסים זרים
שרוב יומם מורכב מגם וגם.
אנחנו אחרים,
מדשדשים באך ורק
צפים כמו זבוב בקערת מרק
לא מבינים את המשחק
ונמשכים לקרקעית
עוצרים את הנשימה
ומצפים לתדהמה
ומגלים שאין על מה,
חוץ מתפזורת אקראית
של מי ומה
שנהנים ליצור ענן של מהומה.
נחתנו כאן והמטוס ברח,
אפשר לצעוק חמס
להאשים את הטייס,
לטעון שמישהו מרח
זו עיר כמו כל העיירות
והדירות היקרות
הן אגדות עירוניות,
שנמכרות
רק לילדים,
שאוהבים בועות
ועד שמתבגרים ומנסים לקנות
אינם מוצאים אפילו חניות.
ברחובות מוכרים קונים
מפרגנים לבורגנים
דירות, שם יגדלו צאצאים ברגים קטנים,
שיתפתלו לתוך מרכז הענינים
יכרסמו חורים בתפוחים
יאכלו את כל הרווחים
ויתגלמו לפרפרים
זכים וטהורים.
מי לא אמר
שאבא טבע אב אכזר
ואמא טבע היפה
מכשפה שדופה.
לא פלא
שגם הילדים כאלה.