תבשיל המשורר

כשאתה כותב שיר, אתה מקריא אותו בקול? אני חושבת שאם תנסה זה יעזור לך לשפר בקצת את הקצב, כי כדקלום זה לא עומד בסדר. אולי זה מבנה שאני לא מכירה? טוב, בשיר הזה אני רואה הרבה תסכול(?) שנובע מהתהליך הארוך והאפשר לאמר מייגע של הכתיבה. בתור משורר אתה נתקל בקשי להישאר מקורי, למצוא חומר טוב, את ההשראה שרק הייתה ועכשיו כבר איננה. כשכבר יש שיר, הוא מלא בלכלוך- רגשות טפשיים שאתה כבר לא מרגיש, שקרים ששיקרת כדי למלא חורים, הגזמות ופנטזיות חסרות כל בסיס. אבל אתה כן מרגיש משהו אל השיר, עבדת עליו קשה, ואתה תפרסם אותו בכל מקרה. לא כך?

מצוינת את.
האמת שזה בדיוק הלך הרוח שאני מסביר בשיר הזה, פיצחת אותו ברגע.
והאמת שלא, אני לא מקריא לעצמי את השירים בקול, אני כמעט ולא משקיע מאמץ ב…איך נקרא לזה, "שיוף השיר". בגלל שאם אני עושה את זה אני מרגיש שאני פוגע במסר שניסיתי להעביר לעצמי בשיר, כי הדברים האלה הם כל בשבילי..ככלי למידה על המצב הרגשי שאני נמצא בו, אבל את צודקת..זה קצת קשה וקשה מסובך, בדיוק כמו שהרגשתי באותו רגע, אולי בקטעים הבאים שאכתוב..(אני לוקח כמה ימים הפסקה,כי אחרי אתמול ברור לי שהגזמתי) אשתדל לשים יותר לב תוך כדי כתיבת השיר עצמו כדי שלא לפגוע בדברים החשובים לי בו.
אגב, זה מאוד נדיר לראות אותי רושם משהו כזה ארוך..אולי בשניים שלושה סיפורים של מרוגז בקלות ודניאל, סחטת ממני תגובה רשמית, כל הכבוד לך :)

החלק האחרון יפהפה. ממש.
אתה יודע אבל לפעמים יש לי את ההרגשה שאתה כותב בבום ומוסיף מילים שנשמעות טוב ופחות שם לב למשמעות… אולי? ואולי לא. לא יודעת חח