תברך שובי

תברך שובי

אל שדות ירוקים פנינו מועדות,
על כנפי נשרים אעבור ימות.
על הים הכחול אביט מחלון,
אבקש משאלה, רק אחת יחידה.

שמיים ריקים מענני אפור.
גשם שוטף מחכה לפעום.
עיניי נוצצות,
זוכרות עבר,
געגוע מעולם לא עזב.

שפתיים לוחשות.
סיפורים מעומעמים.
זיכרון בלתי ננטש נחקק בדמי.
הו גיבורים, אותם אמיצים,
אודה לכם יקירים.

בסוף יום תברך שובי,
על דממת עמי,
זעקת משפחות,
בכיי תינוקות,
אותה דמעה חנוקה,
ואז תברך את שובי.