שיר ספונטני ומוזר על הדיכוי שלי ברגעים של חוסר מוזה

תביני

22/07/2012 777 צפיות אין תגובות
שיר ספונטני ומוזר על הדיכוי שלי ברגעים של חוסר מוזה

אני לא מבינה
זה כל כך מתסכל
אני לא מבינה
רק מלהסתכל
על אנשים עם
1935 סיפורים
אני מרגישה בחילה
נוראית מבפנים

אני לא מבינה
מרגישה כמו בול
עץ שסיפור אחד
נורמלי במוחו לא
מתרוצץ כי הוא
סתם גוש של עץ
שלאף אחד לא
אכפת ממנו
לוקחים אותו
כמובן מאליו

אני לא מבינה
למה אני סתם,
אף אחד, שום
דבר, ולא כלום
אין לי כל ערך
בטח שלא כאן
זה כמו להיות
תקוע ולעולם לא
לרדת רק כי
יש חידה אחת
שתשובתה
נסתרת

אני לא מבינה
אז מה, צריך
לכתוב שטויות?
סיפורים על
ג'סטין ביבר
או תאוריות
משונות

אני לא מבינה
איך סיפורים,
עם מלא פרקים
מתמשכים עוד
ועוד מתארכים
ומתארכים
ובלי סוף
לטוקבקים
בלי סוף
לצפיות
איזה עוד
דבר צריך
בשביל
להיות..

אני לא מבינה
שכולם עושים כך
כולם מגיבים לאותו
אחד, כי ברור, כי
זה הוא, כי הוא
מוכשר בטירוף
כי סיפורים ושירים
יוצאים לו בשלוף

מספיק
די
הבנו


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך