ששון

אהבתי, קצת התבלגן לי בסוף, אבל עדיין אהבתי.

אם אני זוכר נכון גם לחבר הדמיוני של גור ואוח קוראים ששון. אולי הוא בא ללמוד איתך בכיתה ב' כשנגמרה הסדרה :)

גם לי משהו התבלגן קצת בסוף…
מאוד אהבתי, סגנון חביב עליי…אם כי לא בטוחה שהבנתי את המסר, אבל אני נהנית לתת לזה לרחף באוויר.

גם לי זה מתבלגן בסוף, אבל זה בכוונה. אתה מתכוון לשורה\פסקה\אחר האחרונה?
חחחח לא יודעת מה זה גור ואוח [אין כבלים] אבל כן, ששון ודנן הם העוזרים הדמיוניים שלהם [חיפשתי]. האמת שיש משהו במה שאתה אומר. אני מסרבת לחשוב על זה כעובדה נכונה כי זה די יהרוס לי את הילדות אבל…שיהיה.

את- את מעוניינת בפירוש?

תחשבי על זה עוד קצת. תודיעי לי מה החלטתך

חביב.

תודה מור

אין על מה. אמרתי בדיוק מה שחשבתי. ומה שחשבתי הסתכם במילה אחת. וגם את חן. הסכם אותה במילה אחת. חביבה. כך את ניראת בעייני. במשפט ציורי. אני הייתי משווה אותה לחמנייה, יפה הנהנת מי זיו השמש. חח. האומנם אני לא כול כך אוהבת את השמש אני תיפוס יותר של לילה וירח. אבל לפעמים נחמד גם לקרוא סיפורים של חמניות. ולו רק בגלל שהן כול כך יפות ונחמדות. חח. כן כן זו אני. תכירי אותי. זו בדיוק מור. אומרת בלי להתבייש בנימוס אך בכנות מה שהיא חושבת. אנדרי וכולם כבר התרגלו לכך. אז כנירא שגם לך אין בררה. לא תמיד אפשר להבין אותי, או לפצח אותי. אבל גם זה חלק מהכיף חח. תמשיכי לכתוב. אולי את לא הסגנון שלי אבל נחמד לפעמים ורק לפעמים לצאת לשמש ולראות חמניות. למרות שהעדפה שלי היא כוכבים וירח. לא צריך להיות מקובע במקום אחד. אפשר מידה פעם לרענן. ולראות גם דברים שונים מהעדפות הרגילות שלך. שינוי זה לא דבר רע . כול עוד זה במידה הנכונה.

נ.ב את לא חייבת להבין את כוונותי. רק תכבדי את דעתי ומחשבתי. זה מספיק לי

כנ"ל

חחח נחמד ומצחיקי

תודה אוליב