שרפת המגירה .
אט אט , היא שוכחת עצמה מאחור .
אט אט , קליפות דקות של אזוב , מכסות .
אט אט , משתנה לה לאיטה , שוכחת , נועלת במגירה סגורה .
וחלומות וזיכרונות ובקשות .
היא מנסה להכניס סדר , להכניס להיגיון .
היא רודפת אחרי שמיים , ללא לאות .
היא מבינה שזה הסוף כבר ממש בהתחלה .
וחלומות וזיכרונות ובקשות .
ורצה , ברגליים חלושות , צועקת .
ורצה , מנסה להינצל , והלהבות מחלחלות .
ורצה , מאוחר מידי, והנשימה כבר חרוכה .
וחלומות וזיכרונות ובקשות .
כבר לא יהיו יותר .
תגובות (5)
את כותבת שירים מקסימים, אני ממש אוהבת את העדינות והמגע הקליל שמעניק יופי טהור לשירים שלך =) השיר אומנם עצוב אבל הוא כתוב בצורה כל כך יפה!
תמשיכי לכתוב! אשמח לקרוא עוד שירים שלך =)
ממש יפה
לכתיבה שלך יש קסם!
משהוא כזה שמחייה את השיר!
ממש אהבתי!
כל כך הרבה תודה לשתיכן , זה ממש נעים לשמוע :)
הכתיבה שלך נדירה!
אני מסכימה עם התגובות שמעלי,יש פה באמת קסם:)
תמשיכי לכתוב!
ורק שתדעי,אני עדיין מחכה להמשך הסיפורים שלך:)
וואו , כל כך נעים לשמוע ! תודה רבה:)