שקט מעורפל

וורדים קמלים חסרי צבע חסרי חיים.
דם נוטף מהאצבעות כמו מים.
יער אפל מלא קוצים יבשים.
בלי אף רוח חיה רק רחשים.
קולות מין העבר נשמעים.
אל הראש גועשים תעתועים.
יללות זאב בליל ירח מלא.
את גופך צמרמורות זה ממלא.
לילות אפלים רוחות עפות.
כאבים וסיוטים אליהן אוספות.
רסיסי חלומות תלויים על ענפים.
בדמעות לחות הם עטופים.
שתיקה מרה מתמיד.
מחפשת עוד משהו להשמיד.
לבבות של בני תמותה תמימים.
לא חוששים הם מרוב פגמים.
מאחורי עצים מסתתרות המסכות.
כי הן עייפות וחסרי כוחות.
עטלפים מעץ לעץ נודדים.
מגלים ביער עוד ועוד צדדים.
ערפל יבש שאת הדרך מבלבל.
את השביל והאבנים הוא אינו מקבל.
עקבות רגליים לחות על אדמה חמה.
מובילות בן תמותה ליער בדממה.
שקט הס סביב לכל.
היש בכלל מישהו שאפשר אותו לשאול?