שפתיי/ שפתייך

אם היינו יכולים לדבר בחיבוקים;
אם נשיקות עוצרות נשימה היו עיצורים
ותנועות היו בתנועות של ידי על ידך.
אם שקט היה שפה
ואם היה לי כח.
אם היית מבין,
הלילה במטבח אם היית מבין.
היית מחבק אותי בשתי ידייך
ושפתייך בשפתיי היו שפה
אחרת.
היית נשאר
והחשמל היה קופץ
והמקקים היו מצייצים
ותנים שעם הנץ יחזרו ליער היו בוכים
למטה ברחוב, בין הפחים
וזה היה בסדר, בסדר- –