שעת ציור

ילד מצייר על דף לבן
מצייר עולם שתקוע ברגע מיוחד בזמן
יוצר לו שמש מחייכת
מצייר עץ מסמיק בשלכת
עננים ספוגיים, גשם מרקד
והדמויות מחזיקות יד, איש אינו בודד

הוא נשמה שלא ראתה כאב
רך ועדין, עולם בשקט מסתובב
מצייר בצבעים, מחוץ לגבולות היגיון
נאיביות נוסקת בהתגשמות הדמיון
אדם שלא נשם אכזבה
אותו הפלא המלא אהבה

ומתי מפסיק אדם להיות ילד חולמני
נמרחים צבעים בהירים בגוון דכאוני
נושם מלוא הריאות באכזבה משתקת
שמש מסנוורת בבדידות מרתקת
אולי, מדי פעם, צריך להתנתק ולחזור
ילד מצייר עתיד טוב, אבל אני בוגר.