שני צדדים
אמא זועקת אבא אדיש
הופך דף
הרפתקה, דרקונים ושאר יצורים!
עובר דף
סנוב בודד שרק חורש
מניד עפעף
אחיו חבר, אדיב ומסתובב
הספר תכף נגמר
הוא עוד כאן, בדד
מימי, מיכאל
הסנוב פרש מרצונו מהחברה
גם הגיבור נודה
צריך ללחוץ עליו טיפה
הספר נגמר
צריך לשבת על הראש
לא מניד עפעף
שיחה קטנה שלא תפגע
אין גיבור והלב נכתש
אימא זועקת מונולוג נודע
בורח לספר חדש
תגובות (9)
שיר מעניין ורעיון יצירתי! אהבתי את זה. אך עם זאת, היה חסר לי פיסוק. מעט צרם לי השימוש בסלנג, אבל בכל מקרה זה שיר שלך, ולכן את השימוש בסלנג משאירה לשיקולך.
תמשיכ/י לכתוב(:
אז זהו שתקראי את השורות האי זוגיות ואז את השורות הזוגיות ואז תביני.
וגם תביני למה השתמשתי בסלנג
קטע מעניין, אני מודה שלא ממש הבנתי אותו אבל הכתיבה נראית לי טובה והרעיון מושך אותי…:)
נראה לי פעם ראשונה שאנחנו נפגשות בצורה רשמית.
אודה ולא אבוש שאשמח אם תצטרפי למעגל חבריי פה…
השיר שלך הוא מקסים! לא הבנתי כלום, ורציתי וזה מה שעוש את ההבדל כי השיר היה יפה ולכן רציתי להבין אותו, המשמעות הייתה עמוקה ונעלמה ממני ובכל זאת כל כך אהבתי את השיר!
אני שמחה שנכנסתי קראתי והגבתי.
מקווה שתכנסי ותגיבי גם לי
יוקי!
תודה לכם, כנראה שהרמזים שלי היו יותר מדי עדינים. ואני אגיב לך בשמחה יוקי
אני אסביר:
כמו שאורורה אמרה השתמשתי בסלנג דבר שאני לא אוהבת לעשות.
כתבתי את השיר כשהשורות הזוגיות על מישהו שקורה ספר.
באי זוגיות אפשר להבין שזה מה שאותו מישהו קורא בספר אבל המשמעות שהסתרתי הייתה שזה מה שקרה לי במציאות, אמא שזועקת שהבן שלה תמיד בבית כשיש לו אח כזה חברותי.
השאר אני אסביר רק מה שנראה לי אולי לא ברור: דרקונים, מימי ומיכאל הם לא שמות שתראו הרבה בספרי פנטזיה, המילה "גם" בשורה "גם הגיבור נודה", הלב נכתש אחרי השורה "שיחה קטנה שלא תפגע"
שחכתי לציין שככל שמתקרבים לסוף השיר בשורות הזוגיות יש יותר תגובה.
השירה לא הכי מעניינת והחריזה לא עקבית.. טעון שיפור
אני מספרת לך על זה שאני מחוץ לחברה (לאחרונה מרצון) ואמא שלי קראה לי סנובה ואיך אתה מגיב? אומר שזה משעמם ואין חרוזים!
אין חרוזים כי לא השקעתי בחרוזים.
זה משעמם כי זה לא בשביל אנשים כמוך.
למה הגבת?
השיר מהממם בדבריו
נגע בליבי
השיר ממש מיוחד.
אהבתי מאוד המשיכי כך…