שמש שחורה

שמש שחורה שוב שוקעת,
לתוך ים אדום.
ברגע קצר היא איננה,
ואז נגמר היום.

העצים המתים עומדים עוד,
בשולי הכביש.
ולאף אחד לא אכפת.
כי אין מי שירגיש.

דמעה קטנה של אבל,
הכול אותו דבר.
עוד זעקות של סבל,
וכך עוד יום עבר.

שמש שחורה עולה לה,
מבין גלי הדם,
אך אף אחד לא מתעורר,
כי איש לא נרדם.

הזמן כבר לא ידוע,
חודש או שנה.
אין שום סיבה לבדוק,
כי כלום לא השתנה.