שם המשחק

יום אחד הם יחזרו
אומר לעצמי בשקט
מסתכל על חלל האוויר
וממשיך לשבת בחדר
הדלת נפתחת
משהו נמצא שם
הוא מדבר ונובר
אבל כלום לא נשמע
מסתבר רק אחר כך
שהיה כדאי להקשיב
להאזין
להרגיש…
זה שם המשחק

כבר מזה זמן מה
שהם אצלי חסרים
חלל עמוק נשאר
במקום שהייתם
כלוח שחמט
שפורק מכליו
כיצור בר
הפועל מאינסטינקט
כגוף של אדם
בלי שום תכלית
נפש
נשמה…
זה שם המשחק

אך פתאום
מתוך הכלום המטביע
עולה שאלה
אחת קטנה ומטרידה
ורק הדבר שאצלי חסר
יכול לתת תשובה
כל אמצעי ננקט
לפתור את החידה
מחפש מענה בדרך המוכרת
דרך הרציונל
החשיבה
ההיגיון…
ואז לבסוף
אחר חיפושים ארוכים
אני תוהה לבד
אולי בכל זאת
אין זה שם המשחק