שכחה

כשחשוך וקר ואת לא רואה דבר
או על מה מדובר, כשניהיה מאוחר
אז תדעי שאני כאן, אני שם, אני שר
אני שם את כל החלומות בצד ונשאר
כל אתמול, כל היום, כל מחר
מה שלא מובן תמיד שונה, תמיד מוזר
אין לך מה לדאוג או לפחד, זה מיותר
הצללים והפחדים הם בשבילי כי לי מוכר

המפלצת הזאת קמה ומזמן הלכה
מתחת למיטה, שומרת על הנסיכה
היא עדיין לא יודעת כמה היא צריכה
מה שבטוח זה שהיא מזמן כבר שכחה
שכחה את הדיבור את הצחוק את הבכי
את החיבוקים את הבואי את הלכי
את כל הדמעות שאז זלגו לה על הלחי
כי היא לא ידעה בידיוק לאן ללכת ממני
אין לי

שום דבר אחר אני כורע על ברכיי
הזמן עובר מהר, אני לא יודע ממתי
בבקשה עזבי הכל ותחזרי אליי
כי אני אובד עצות, אני אבוד מידי

המפלצת הזאת משתגעת היא לבד,
היא פוגעת בכולם ואין לה אף אחד
כי הלב שלה פצוע הוא ממשיך לדמם
הרגש דומם, היא הפסיקה להלחם
כי אין לה בשביל מה, לתת לעוד דמעה
לרדת ללמטה ולפתוח מלחמה
אין לה בשביל מה לפחד, בשביל מה לנסות
בשביל מה לחייך או בשביל מה לחיות
היא שכחה לדבר, שכחה איך לראות
היא שכחה איך לקרוא ולכתוב אותיות
היא לא מוצאת את הדרך להרגיש
כי אין איש שמבין מה שעובר עלייה…

אז אני נתתי לה, את כל מה שנתנו
אני רציתי בה כמו כל האלה שרצו
התגריתי בה שיחקתי בה כמו ילד חצוף
אבל הכל לשווא, הלב שלה קפוא
הראש שלה עבר סיפור אחרי סיפור עצוב
היא כבר חסינה לכל אידיוט וכל אידיוט גמור
היא יודעת שלהתאהב זה כל כך אסור
אבל אני שונה כי גם הלב שלי שבור
גם אני יודע מה זה צמרמורת בכל הגוף
כשבחוץ הראש מורם והגב שלי זקוף
גם אני יודע איך זה לזייף חיוך
כשהכל הפוך, כדי לא לחשוף את החשוך
וכשהלילה יורד, אני מפחד, כי שום דבר לא עובד
את יודעת איך זה… שיש בך שד
והוא שונה כי אף אחד לא מבין…
אני עומד להשתכר ולנסות להתמודד שוב