שיר שורט

וואו. זה מדהים. מדהים. מדהים.

אהבתי, שיר שורט שמזכיר בו חתול ושריטה מסוג אחר.. מהמם

יפה מאד. הכל.
יכולות להיות פה אינספור פרשנויות. ניסיתי לקרוא שוב ושוב כפי שאמרת ולנסות למצוא את הפנינים. הנה:
1. בכיתי ברוח – יכול להיות שהבכי נעלם, או חלף, או שלא נחשב יותר. כמו 'חלף עם הרוח'. אבל "ב"? הממ…
2. בכייה נטולת קוקאין – או שהיא הייתה אמיתית, או מיואשת וחשופה. ביטוי מעניין.
3. שם נטול חיבה… את זה אהבתי. כי אומרים "שם חיבה", ופה זה אפילו יותר מ"בלי", אלא "נטול"! חסר כל חיבה, חסר כל טוב. קשה.
4. יזכירני ויימח שמו – יש פה סתירה. הרי הוא רוצה שהחתול יזכיר אבל גם שיימח שמו, כלומר לא ייזכר. רגשות סותרים.
5. טמון בגינה – גם אהבתי. אין לי הסבר -_-
אני לא חושבת שקלעתי, אבל היה נחמד לנסות.

טובבב… אז ככה. קודם כל ישבתי והתמוגגתי מהפרשנות שלך כי זה תמיד שופך אור על דברים שאני לא ראיתי. האמת לאמיתה, הכל כאן יכול וצריך להיאמר פעמיים-שלוש בראש כדי להיחקק, זה הכלל הראשון. לגבי הבכייה נטולת הקוקאין, זה עצם העובדה שמגיעים לבכייה או למצב שמביא בכייה ללא צורך בסם כלשהו, זה כשלעצמו מיוחד. לגבי השם נטול החיבה, ולגבי הסתירה בין יזכירני ליימח שמו צדקת בהחלט. הפרשנות שלך ענתה על העניין.
הכי חשוב בעיניי זה דווקא הדבר האחרון: "כל שקשר אותי אל החתול המסכן טמון בגינה". מה שנטמן שם באדמת הגינה, טמון בה ובאשמתה. כי פרשנות נוספת ל 'בגין\\ בגינה' הוא בדבר עצמו, בגללו.

יאיי צדקתי חח
וואו איזה כפל משמעות מדהים! איזו חשיבה יצירתית. כל הכבוד!