שיר על שירותים

תמיד אמרו עליו שהוא אדם מן השורה.
איש עם אף, מחשבות טורדניות, וסוג כלשהו של הפרעה.
אבל בסופו של יום, גם הוא מוצא את עצמו מתיישב בשירותים,
וכמו כל התגלמות של שפיות, מתחיל לחשוב על החיים הלא מוחלטים.
ואפילו הוא נזכר בעצמו כילד, כשאביו לו הביא
דג זהב במתנה, בתוך כלי.
הקשיב הדג לילד יותר מכולם, וכלל לא רצה
שיקשיבו לו בתמורה ויתנו איזו עצה.
אך גם ידידו זה מצא את עצמו מתפגר
כמו אביו האוהב. אבל זה כבר סיפור אחר.
את הדג זרק לשירותים
ובעצם, כשהוא חושב על זה,
זה סוג של מעגל חיים.
את הדברים הטובים מכל מוצאים בבית השימוש
למשל מחשבות שימושיות, שגורמות לאיזה ריגוש
ואפילו מישהו מהעבודה סיפר לו פעם שזמר מפורסם כתב את שירו על האסלה.
ובליבו חשב שאולי גם הוא
יגיע להארה כמוהו, ופתאום קיבל תקווה.
את חייו הפשוטים של האדם מן השורה
הפסיק להעביר מול הטלוויזיה או המראה.
את כל ענייניו המשמעותיים העביר ללא חרטות
לחדר שבו עושים צרכים, והחלטות חשובות.
שם ענה גם על המיילים מהעבודה
ושם מצאו אותו הפרמדיקים. איזו אכזבה!
וכמו ידידו הדג משכבר הימים,
מת גם הוא על האסלה בישרותים,
בתקווה לחיים יותר טובים.
אך גם זה, חלק ממעגל החיים.