שיר לשלום

שלום הוא בכל מקום
כמעין מילה שנזרקת לחלל
מחכה למענה
עטופה בציפייה
להרמוניה, לאחווה

דיברו עליו אינספור פעמים
התרוממו אימפריות בזכותו
נפלו וקרסו אחרות

הוא מסמל יותר מהכול
את התקווה לשינוי, הטוב שבתוכנו

אישים חשובים, ראשי ממשלות, נשיאים, רודנים ואנשי אשכולות
רדפו אחריו, הדגישו אותו בכל נאומם,
הושיטו יד לעזרתו, נתנו מעצמם, מזמנם וממענם

אך השלום הינו חמקמק
מופיע והולך לתקופות
לוט בערפל של חוסר הוודאות השורר אותנו
אין בנמצא הכלי שיבטיח אותו לעולם
וכך הוא לעיתים נעלם

כשהוא נעלם, יש תחושת החמצה, כמעין ישועה שלא בנמצא
מלחמה, סכסוכים, מריבות ובגידות, ריגול, איומים ופעולות מבצעיות

אל לנו לחשוב ששלום הוא מוחלט,
הוא אינו אלא אשליה שמוכרים לכל אחד, מהטף לזקן מגדול לקטן,
התהליכים ברקע מלאי נסיבות שונות, סיפוק אינטרסים, מתן מענות, הונאות ושוחד
והשלום בהם לא נמצא.

אשליית השלום סוחפת את כולנו,
שנים על שנים, יובלים רבים, עידנים
ועולה התהייה בי,
היה פה אדם שאי פעם רצה שלום?
לא שלום זמני, לא רגיעה, לא הפסקת אש, לא פשרה,
לא יישוב סכסוכים, לא בוררות, לא מחאה.
אלא שלום אמיתי, נטול ספקות, יציב,
המקובל לשני הצדדים באופן הכי מיטבי, לכלל ולפרט כאחד
לשלום כזה דרוש רצון להשיג, כוחות לתעל, חזון לדמיין
כך שאנו נוכל ליצור את השלום ולהתמודד כאחד עם התקופות הבאות.