שיר ללא שם #50
צללים מגששים באפלה עמוסה,
ומתוך הדממה נשמעת יללה אמיצה,
של הזאב הישן, שלא יתעורר לעולם,
הוא ישן, מלא סיוטים, ישן, אך לא נרדם.
החשכה לא נגמרת, הרקיע מסתחרר,
שוב שער נוצר, לעולם האחר.
אין אחד שלא יקפוץ, אל מערבולת קטנה.
אל הארץ המוזרה, השונה והמשונה.
מתוך המערבולת, עולה מנגינה,
מגינה אפלה, שלא תישמע.
הזאב לא מקשיב, עסוק בחלומות,
בני אנוש לא רוצים, לחקור עוד עולמות,
צללים מגששים באפלה עמוסה,
אל תוך המערבולת, נופלת יללה אמיצה.
תגובות (0)