שיר ללא שם #20

כשעלי השלכת,
נוזלים מן העצים,
וכל היער,
עירום כביום היוולדותו.
החיוך התמים,
של החורף הצעיר,
חרוט בבוץ,
כמו פצע מדמם.
סלעים משוננים,
עליהם נשבר הים,
גלים מסכנים,
וקצף לבן.
שמיים אפורים,
כמו הריק שבפנים,
לבבות אבודים,
במבוך קסמים.