שיר ללא שם #12
כל עוד נפשך בך, אני אשרוד את כאבי.
כל עוד פרחך גבוה ואצילי, אנשק את שפתייך.
אך כשעינייך היפות יעצמו, אעזוב אותך לנפשך.
אך כשלבך ישבר מכאבך, אתן לך למחות את דמועתייך.
קראי לי בוגד, קראי לי פחדן.
מהעצב אני בורח, מכעסך נס, כשפרחך ינבל, אני אעלם.
כפוי טובה, מוכרח להיות,
חייב ללכת, כלוא לעזוב.
תגובות (4)
וואו..
יש בזה משהו כזה…
מדהים..
אני יכולה רק להסכים אם ספיר
מסכימה עם ספיר.
יש בזה משהו.. כזה.. לא ברור.
פשוט מדהים.
יש לך כתיבה ממש יפה שקשה לתאר (כבר פעם שנייה שאני קוראת משהו שלך ואינלי מילים)… יש בזה עומק… תפרסם כמה שיותר כאלה :)