שיר זיכרון להתנתקות מגוש קטיף

בית א.
יש דברים מבלבלים, ששולחים את השיקולים.
כה רחוק הרחק הרחק, ואתה כבר לא בודק.
זה ודאי כלל לא בריא, השועל הופך ארי.
המרור כמו מתמתק, ואתה קצת מתנתק.

פזמון.
בורח, נסוג אחור. שוכח, קצת מפסיק לזכור.
שאת ארץ אהובה, שמחתנו את ותקווה.
לא נוכל לשכוח, לא נוכל לוותר.
אם יחסר לנו כוח, נביא הרבה יותר.

בית ב.
כאן אנחנו מובילים, לא נופלים ולא גולים.
ההרגל אמנם שוחק, אבל הקשר מתהדק.
כי אתה השם אורי, זה ארצי וזה הרי.
הרצון רק מתחזק, עוד נקשר ועוד חושק.

כבר לא בורח, לא נסוג אחור.
לא שוכח, לא מפסיק לזכור.
שאת ארץ אהובה…

בית חתימה לשיר.
כי עוד נשוב לכל חבל בארץ.
ועוד תשוב גם מלכות בית דוד.
ויעמוד ויגדור הוא כל פרץ.
כל דעביד רחמנא לטבא עביד.