שיר התגובה האחת

היו היה אתר בשם "אתר סיפורים."
בו כותבים יושבים ומפרסמים.
באתר יש הרבה אפשרויות,
לדרג,להגיב ואפילו לצפות.

והופ,המקש נלחץ ומישהו מגיב,
הרי,הרי,איזו התרגשות,
לגלות שהסיפור שלך זכה להתייחסות.
תגובה אחת מופיעה,רק אחת בינתיים.

מחכים בציפייה לעוד,
יושבים שלובי ידיים,
מתנתקים מהאתר ואז חוזרים,
בציפייה פי שניים.

תגובה אחת ישנה,
ואף לא אחת יותר.
אתה מצפה לעוד,
אך משהו אומר בך שתוותר.

סיפורך כבר ירד מן הדף הראשי,
עם תגובה אחת.
וזהו,כנראה.
כך אתה מסכם את כל שעות הציפייה.

ובינתים,התגובה האחת הזו,
למטה,למטה,
יושבת לה באיזה סיפור נשכח.
בוכה לה.

בוכה לה על כך שנשארה לבדה,
ללא אף חברה לצידה.