שיר הפחמים החמים
אני צריכה אותך כמו
אש שצריכה את הגיצים שלה.
אני זוהרת והם
עפים לכל הרוחות.
על דבש של זרדים עוד לא
שמעת, ואני אביט בהם
בעיניים חלולות.
הניצוץ הוא חיוור
זה רק החיוך שלך שמרחף,
ואני לא נשרפת
אלו רק החיים.
ואם אשאל נא האם אני מאושרת
לא תעבור מחשבה אחת בראשי,
ואם אשאל נא האם אני ממורמרת
מחשבה אחת עלייך לא לראשי,
כי למה שאני ואינני
אין כל קשר אלייך.
ועוד מעט ישארו הפחמים.
תגובות (5)
היי 3>
בכנות, השיר הרגיש לי קצת מפוזר. הבית הראשון היה טוב אבל אחר כך הרגיש לי שהתפצלת לכמה נושאים ורגשות וזה בלבל אותי. אבל אולי זאת רק אני? יכול להיות שלא הצלחתי לרדת לסוף דברייך הפעם.
בכל מקרה הרגשתי שזה לא אחד הטובים שלך…
אבל את מוזמנת לדחות את דעתי מאחר ואני לא טובה כמוך בשירים אז אולי סתם קשקשתי שטויות \:
אולי!
מסכימה עם אורי!
אם כי חשוב לי להוסיף שנראה כי לא עברת על השיר יותר מידי, האם זה נכון? כי אם תעברי, אשמח לקרוא אותו שוב…
אורורה- מפוזר זה לא. אבל זה אולי אכן לא אחד הטובים. שיר סביר מינוס אולי. זה כאילו… יש ירידת שורה כי זה מפריד בין תת נושאים אבל כולם מביעים אותו הדבר לכן אין שום צורך שאפרש את זה. יוקי תודה על התגובה אבל לא הוא טוב ככה חח. אני זוהרת אתה גיצים לא נחוצים שנכבים מהר. אתה מחייך – חיוך מעומעם כמו גיצים שנכבים. אין דבש לזרד לעומת ורד. עיניים ריקות ניצוץ חיוור. אני האש אבל היא נשרפת לא מהתרגשות אלא סתם כי חייבים לחיות. . האושר והעצב לא קשורים אליט.בסוףהמדורה ישארו פחמים שחורים חמים לא זוהרים- האמת – אבל הטוויסט שהיא כן חמה. זה כן בסדר.
אהמ דווקא אני נהניתי מהשיר חח, ממש אהבתי אותו.
הרגיש לי שיש לו מוטיב ברור ומשמעות אחידה,
ואף אהבתי את שורת הסוף והפואנטה, שלאחר השריפה-ההתאהבות, ההתלהבות או אולי היצר הרגעי-נשאר רק פחמים, כי כל האמורים לעיל חולפים וארעיים.
ככה אני פירשתי בכל אופן.
את חמודה, תודה (;