שיר הלל

עומד אני בפתח גן העדן
ומשקיף על שערי הברזל הכבדים,
ובעודי רואה את השער מתרומם
שומע אני את תרועת המלאכים.

כשנכנסתי לשדות האליסיום
מחבת גדולה קיבלה את פניי;
שם מיטגן חזה העוף הקדוש
בתוך שמן הקנולה הזך.

הריח של הטיגון שבה אותי בקסמו
מתעופף אני כלהקת ציפורים;
הביצה, חזה העוף ופירורי הלחם
במחבת להם מתערבבים.

כדי להעלות אותך לגן העדן
דרושה נגיסה אחת מהמאכל השמיימי,
הפכירות והציפוי הזהוב הכהה
מעוררים את הרגש האלוהי.

שיר הלל זה מוקדש לך,
השניצל הפריך והאלוהי.
הללו את חזה העוף הקדוש
שמכניס אותי לטריפ פסיכדלי.