שיר בוקר
שפתיו נעות במלמול חרישי –
"כמה טוב לי, כמה טוב לי,"
כך בחלל הריקנות של לפנות בוקר
דלת נטרקת בחדר המדרגות, והמוזיקה לא הרואית יותר
האורות המהבהבים על הכתלים – כבים
החומרים מציפים את השולחן,
עם שאריות קפה ומשקאות חריפים
ברחובות פושטים ילדי הרפאים הקטנים,
טובלים בתוך ציוצי הציפורים
שמש בוערת מנחיתה אגרוף על החושך הנכלם
פרחים מפזרים זרעים זעירים לאדמה, שלשם כך היא נוצרה
אוקיינוסים, יבשות, שמיים וכוכבים רוקדים תחת שרביט המנצחים
כפכפוך פלגים, זורם זוהר מההרים.
תגובות (2)
ציורי…
נשאר רק לעצום עיניים ולדמיין:)
:) תודה רבה.