שירת מלאכים

שירת מלאכים,
מתנגנת מאחוריי,
אני שם סוף,
לכל מכאוביי.
צרחות המתים,
כמו מוזיקה לאוזניי,
אני קורא לחוטאים,
למות איתי ועם דמעותיי.
פעימה פראית,
תקיפה עמומה,
השד שבתוכי,
משתלט שוב על הנשמה.
אני מוכן לקץ,
למוות הבולע,
מוכן למות,
לדמום ולהשתגע.