שירת הדגים

אי שם בחושך הקר,בעוד העשבים נלחמים על שהותם.
ישבה לה שדה.
היא נגעה בירח,
אך עדיין הרגישה כה בודדה.
הגלים הסוערים של הים אינם הסחה.
רק משרים עצב ודממה.
גבה מופנה לאהבה,ומונח בין שתי חומות.
רגליה העטופות נוצות,
נעות לכיוון הנהר הנידח ואנושי במעט.
כאבן צללה.
וראשה אחוז בשלשלאות פלדה.

שירת הדגים תשמע שם,ולצידם תלון.
כבר נטרפה דעתה,לכן לשהות שם באה.
לעיתים עירומה היא,
ומתאווה לשמש שתזרח.

עובר אורח עבר שם,
רוצה להשמיע לו את קולה,
אך אט אט גם הוא נשאב אל קרקעית הנהר.

ישבה שם והסתכלה עליו בלא רחמים.
אולי גם הוא רוצה לשמוע את שירת הדגים