Sweat and Tears

יש לו את המבט הזה
המבט החודר הזה
כשהוא מפשיט אותי.
אני כאן כשהוא רוצה
אני כאן כשהוא צריך
כששדיו זועמים מבפנים.

חיוכו המלאכי
מצפין את הגוון השטני –
הגמול על כניעותי.
וכך הוא גורם לי לאהוב אותו;
עם הפחד כשהוא קרוב
נושם את האוויר שלי
פולש למרחב שלי.

המומה ומבולבלת
אולי מעט מנוצלת,
לטובת כוונותיו הנלהבות
מצייתת
לחוק העונג המוצלח.

ולמה אני ממשיכה לחבק את האש
מתלבטת, האם האהבה שווה את הכוויה?
את הטוב שמגיע לי
אני מבקשת בברכיים כפופות.