פרפר לי היית בין עלי כותרתי מתוכי רווית צוף, שמרתי עליך מפני מטר ורוח, וכשקרן הפציעה מבעד לרקיע תכול פרשת כנף מחכה שתשוב . @איריס לוי כל הזכויות שמורות.
בית 1- גלים מתרחקים, קו הים הולך ונעלם. מחפש אותך בין האנשים. בית 2- ימים יפים מתחלפים באפור עגום, הלב שלי לאהבה סתום. מוצא אותך בתוך השירים הטובים היינו פעם […]
באמצע הלילה באמצע הלילה זרחו אורות העיר באמצע הלילה נשבה בי רוח חרפי בחום הקיץ. באמצע הלילה כבו פנסי הרחוב לקול רחשי הגלים , באמצע הלילה לא עצמתי עייני גם […]
כבר כבר עברו הימים בבדידותם שטים בשמים עננים בהירים בארות התמלאו במים חלפו הימים הלב מתכווץ חלפו הימים כרשרוש עלים פזורים בשדרה חלפו הימים תמימות נעוריך בחיוך נשאר עברו הימים […]
אני רוצה לעמוד גבוה עם חזה נפוח לשיר סרנדות מול החלון הפתוח אבל אני לא יכול אני רוצה לאוהב את חברה שלי ללטף אותה במילים אבל לא יוצא לי קול […]
כל אחד תמיד רוצה להיות +++ להיות נדיב יותר מוצלח יותר אופטימי יותר להיות תמיד מעל כולם הכי הכי בעולם להיות מושלם מעל כל היתר חזק יותר לעשות הכל נכון […]
גם אני רוצה להחזיק יד חמה, ונשיקה קלה ומרפרפת על לחי רכה, וחיבוק עוטף מלא באהבה. גם אני רוצה, גם אני רוצה. גם אני רוצה לתת את הכל, ולבשל משהו […]
בשביל האופניים תרה אחרי לבך הגלגלים מסתובבים ,הגוף כבר עייף רוצה לעצור הרגלים מאיצות רגל למטה רגל למעלה צורבות הן בשדה העצב. בשביל הפרחים עצמו את עלי הכותרת הטל הרווה […]
אהבה אהבתי אותך יותר מכול ידעתי אותך יותר מעצמי נשמתי כל פעימה בלבך כי היית לי הכי מיוחד חיבקתי עטפתי כשמיכה רכה ,שמרתי עליך מכול משמר . לא רציתי שתלך […]
אני מחסירה פעימה כל צלצול שאני מקבלת אני מחסירה פעימה כל התראה של הודעה אני מחסירה פעימה כל פעם ששמך עולה בשיחה אני מחסירה פעימה כל פעם שאני חושבת עליך […]
בן האדם אנוכי מטבעו בן האדם נותן בשביל לקבל בן האדם מקשיב בשביל להגיד בן האדם אוהב בשביל להיות נאהב אז למה איתך זה שונה למה אני מוכנה לתת בלי […]
כשהייתי קטנה אמא קנתה לי משחק של מגנטים, אהבתי אותו מאוד. לפעמים הם היו נמשכים זה לזה ולפעמים נדחים כשהם היו נדחים, פשוט הפכתי אחד מהם והייתה משיכה אני ואת […]
אמרו לי אל תהיי תמימה, אמרו לי אל תהיי פזיזה, אמרו לי אל תתני עד שזה לא רציני, אמרו לי תרצי אבל אל תראי. אמרו לי המון דברים, אמרו לי […]
לדניאל היקר אתה מסריח כעכבר ובדומה לו מכוער שתישרף כליל עד עפר ואפר שתרד לקבר מאושר ובחלומי אני גבינה ואתה חולדה אותי אוכלת החתול רודף אותך דרך פתח שבדלת ואני […]
אל תגיד שאתה מצטער אל תחשוב שיהיה לך טוב יותר במקום אחר. הלב שלי עשוי מזכוכית אנשים טוענים שאפשר לראות הכול דרך הבעות פנים, אתה עוד מנסה לומר שיש לשנינו […]
להסתכל לך בעיניים לשקוע באוקינוס של שקט הכל מתמסמס מתפוגג רק את – רק את לחבקך בסוף היום כשאת מגיעה אליי במבט חוטפת אותי אל חיקך מקרבת בוכים מחייכים מצמידים […]
היום צבעתי את השיער בורוד מטאלי, שניתי את עצמי בבת אחת אולי פעם אחת אפסיק לבכות אולי לרגע אחד, אחדול ילדה קטנה להיות. הילדה שלמדה את חייה לחיות בלעדיך כבר […]
אם לא תיתן לי כלום, אני אקום ואלך, אני חושבת. גם אם אני מאוד אוהבת, ולא מסוגלת לחשוב על אחד אחר אם תיתן לי מעט מידי, אני אקום ואלך, אני […]
Run your finger Just one of them The one I love the most Your warm finger barely touching me Actually, slow down Don't let it run Let it slowly slip […]
אצבעותיה הדקיקות בוחשות בשיערי עיניי נעצמות מושכות מותרות. קולה לואט והיא מכוונת עמוק פנימה אל תוך ראשי. רק לה אני מרשה כך לרפרף בין דפיי רק לה אני מרשה כך […]
רועדת, אני מביטה בספל שנותר. מיהרת לברוח מעליי והכוס לא הספיקה להתרוקן. וכמה טעימה הלשון שלך כשהיא חמימה ומתוקה מהתה. אני מקרבת את הכוס אל שפתיי, להרגיש אותך להתמלא בך. […]
מתוך קרעי שינה אני חושבת אותך. ידיי מחפשות אחר פניך שפתי מגששות את שפתיך. ידיים חזקות לופתות אותי לא יתנו לי להתרחק וקולך (אני כמעט נוגעת בו) הולך ודוהה.
בתוך מעטפה זעירה הוא מונח. ואני הוספתי נרתיק מסביבו, ספרים מעליו, מגירה להכיל, ומפתח לנעול. וכל שרציתי ללטף צוואר בכיכר, להרגיש שפתיים בשמש, לחבוק מותניים בין העצים. רציתי אותָּךְ באור.
בלי משקפיים אני ממציאה עולם. אני לא באמת רואה אותך, אתה יודע. כשאתה מתקרב קרוב קרוב כבר אין לי ברירה. אני חייבת להסיר אותן. ואז זה כמו פעם עם הפזילות […]
לו רק יכולתי לגמוע אותך לעד לא הייתי נשאר צמא אליך. צעדייך המתרחקים עלולים להשכיח את שהיה. אצבעותי זוכרות את ריחך, חלל פי עוד חש את נשימותיך, גופי מתנועע עם […]
כשהאור נוגע בעיני אני נלכד בחלומות. אני רואה רק אותך, שוכבת בחדר הקר שם, בקומה השניה. מעבירה את אצבעך על שפתיי שותה את כולי. אני חושב רק אותך אפי קבור […]
לראשונה הבחנו בה כשנכנסה מתנשפת לשיעור. "סליחה שאחרתי" אמרה. נפש לא ראתה אותנו, העיניים החזקות שלו, איך נצבענו באור ונמלאנו חיוך. כשהיא מרימה את ידה בשיעור, חולצתה מתרוממת קלות והקימור […]
