נבגדת,חזקה!

ההתחלה שלי נגמרת,
לפני שהתחילה.
הסוף שלי מתחיל,
לפני שהוא נגמר.
הצחוק שלי הפך,
לבכי תוך שניה,
ואני שואלת את עצמי,
בשביל מה?

הוא עוד מניאק,
שחושב שאני בובה,
אני כן,לא שלך,כבר לא.
לבגוד בי,במילה אחרת,
להכאיב לי,זאת הסיבה שלך?
אתה עלוב,
תמיד הייתה,
גבר..עלאק,
אולי..אישה.

ולחושב שהלב עוד לא הבין למה,
למה,שברת אותו לרסיסים,
למה נתת לו לפעום שלושה פעמיים,
למה אתם הגברים – עם מגעיל,
לבטוח בכם,זאת משימה,
שתאמת,אני דוחה,
לא רק אותה,
גם כל אחד,
למה?
כי יש לי לב אחד..