״הקוץ הנעים שבורד״

עור גופך השזוף
השתקף אל עיניי
מבעד לחלון המטבח.
כף ידייך הגברית קוטפת
בורדים האדומים,
לקט הוורדים האדומים.
מפית הפרחים נשמטת מידיי.
טיפות זעה זולגות
את צווארך.
ופטמותיי מזדקרות
מבעד לטשרט הבלוייה
של בעלי,
שחושפת לא מעט מכתפיי.
ועוד טיפה מבשרני.
עיניי מתגרות, מתגלגלות להנאתן
ידיי נשענות על קנה השיש
וגופי מתרומם אלייך
עוד ועוד ועוד.
זרועותייך חופרות בנמרצות
את אדמתי
והיא רטובה.
גופי מתחכך בין ידיי
יותר ויותר,
קול גופי פוצע מפי
עמוק עמוק
לתוך אוזנייך.
אצבעותיי תופסות
את שפתיי הנשוכות מעצמן.
כשעינייך מורמות אליי
גופי מחוויר מרגש,
אתה מביט בי ברוך
שפתייך מלמלו בביישנות,
ואלו הציתו את תשוקתי.
אצבעותיי תופסות בסורג החלון
ושאר גופי מתנועע בעוז.
ולפתע,
עינייך נופלות חוששות,

שתכף אגמור.